החלטה בתיק ת"א 3442-09

1.      לפניי בקשה התובעת (להלן:" המבקשת") להורות על מינוי מומחה רפואי בתחום הפה והלסת,  מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 (להלן:" החוק") ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ו-1986, להערכת נכותה הרפואית של התובעת, שכן התובעת, לטענתה, נפגעה בתאונת דרכים ביום 21/11/2002.

2.      ב"כ המבקשת עותר למנות מומחה בתחום הפה והלסת ולהשית את שכר טרחת המומחה על המשיבה שכן מתקיימת בענייננו, כך לטענתו, ראשית הראיה הנדרשת למינוי מומחים רפואיים.

3.      ב"כ הנתבעת (להלן:" המשיבה") מתנגד לבקשה. לטענתו, התיעוד הרפואי אודות כאבים בלסת כולל אך ורק רישום תקין מיום התאונה ותלונות המבקשת, שמונה שנים לאחר התאונה, אשר גם לאחריהם לא בא כל טיפול. לפיכך, לשיטתו, לא קיימת ראשית הראיה הנדרשת למינוי המומחה בתחום הפה והלסת. 

4.      בע"א 1338/90 שיק נ' מטלון נקבע כי "על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו. הדרך העומדת לפניו היא לבקש מינוי מומחה או מומחים רפואיים. דחיית בקשתו למינוי כזה יש בה, על כן, כדי לסגור בפניו את הדרך להוכיח שנותר עם מום או נכות כתוצאה מהתאונה, או כל עניין אחר רפואי. בנסיבות אלה, אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונה".

5.      ככלל ידו של בית המשפט בבקשות למינוי מומחים מכח הפלת"ד רחבה היא וליברלית, הואיל ומינוי מומחה הוא דרכו היחידה של התובע, להוכחת נושא שברפואה. ודי בראשית ראיה על מנת שבקשה כזו תיעתר. 

6.      באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הפה והלסת הרי שב"כ המבקשת צירף לבקשתו תיעוד רפואי. ראו למשל מסמך מיום 23.12.2002 בו נרשם: " צילום סטרנום ויעוץ פה ולסת עקב כאבים בלסתות, נבדקה על ידי פה ולסת - לא ראו שברים או בעיות בשיניים". כן ראו מסמך מיום 2.3.2010 בו נרשם: " בעת פתיחת הלסת חריקות גסות. בעיקר משמאל". כמו כן ראו מסמך מיום 25.5.10 בו נרשם: " ב- CT אין שבר ישן אלא בלט דיסקלי, מבחינת המפרק ה TM הממצא מרשים והפניתי למומחה פה ולסת".

7.      לאחר שעיינתי בחומר הרפואי שצורף, אני קובע כי התיעוד הרפואי מלמד על ראשית הראיה הנדרשת בדבר אפשרות קיומה של נכות צמיתה. אולם, התיעוד הרפואי שצורף דל הוא ואף רובו מיוחס למועד מאוחר בשמונה שנים ממועד התאונה. בנסיבות אלו ועל מנת שלא לחסום את דרכה של התובעת להוכחת נזקיה מצאתי לנכון למנות מומחה רפואי. יחד עם זאת, בשל דלות החומר הרפואי, בשלב זה וכמימון ביניים, תישא התובעת בשכ"ט המומחה. התובעת תפקיד בקופת ביהמ"ש את שכ"ט המומחה בתוך 45 יום מהיום. 

המזכירות לא תשלח למומחה את הודעת המינוי עד אשר יופקד הפקדון.

8.      לאחר עיון בבקשה למינוי מומחה ובתשובה לה הוחלט למנות את פרופ' אסיף דוד מרחוב יהודה הנשיא 40 תל אביב, 03-6412233, 03-6407966, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפה והלסת.  

9.      המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת, בעקבות אירוע תאונת הדרכים נשוא התביעה ובמיוחד יתייחס ל:

א.      האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות.

ב.       המומחה יביע דעתו באשר לקיומה של נכות זמנית, ככל שקיימת.

ג.        האם יש לצפות לשיפור או החמרה במצבה בעתיד.

ד.       מהן המגבלות התפקודיות של התובעת, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתה ומקצועה.

ה.      האם תהיה התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן - מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.

ו.        המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובעת נכון להיום.

הצדדים רשאים להעביר למומחה כל מסמך רפואי שבידיהם למעט חוות דעת מומחים, המומחה יציין בחוות דעתו אלו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות דעת.

הנני קוצב את שכ"ט המומחה ומעמידו ע"ס 4,500 ש"ח בתוספת מע"מ. במידה ושכרו של המומחה עולה על הסכום הנקוב, יודיע לביהמ"ש ולתובע/נתבעת תוך 7 ימים מקבלת הודעת המינוי.

בנוסף, המומחה יודיע תוך 7 ימים מיום קבלת המינוי, באם יש לו נגיעה למי מהצדדים.